פרופ' דני חמיאל פסיכולוג קליני ורפואי מומחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אינטגרטיבי (CBT) ופרופ' חבר באוניברסיטת רייכמן. המנהל המקצועי והמוביל של תוכניות חוסן בחינוך – יצירת חוסן בקרב ילדים מהגיל הרך ואילך ותוכניות לגיל השלישי. התוכנית "חוסן חינוך" הוכרה על ידי משרד החינוך כתוכנית מניעתית לאומית והוטמעה בקרב קרוב למיליון תלמידים, וכן כחלק מהתוכנית חוסן העיר, שהועברה ב־17 ערים. כיום מנהל מקצועי במרכז חוסן ע"ש כהן־האריס בתל אביב.
1. רקע תיאורטי, הקדמה לתוכנית "חוסן חינוך".
"מהו חוסן נפשי? חוסן הוא היכולת להסתגל לאירועי דחק ולמצבי חיים משתנים, להתמודד בהצלחה עם אתגרים ומשברים ולצמוח מהם. יכולת זו מאפשרת לנו ולתלמידים שבאחריותנו להתפתח, להעז להתנסות ולהגשים חלומות, ולהתגבר על קשיים, אכזבות והפתעות לא נעימות. חוסן הוא היכולת לבחור את התגובות שלנו ולא לפעול באופן אוטומטי על פי התניות העבר שלנו. לצורך כך, נדרשים מאתנו מנגנוני התמודדות בשלים ומגוון יכולות שאת תפקודן נלמד לשפר, נתרגל ונטמיע בסביבת הכיתה ובית הספר. התהליך הפסיכו־חינוכי המיושם מדמה תהליך חיסוני־מניעתי: הפגשת התלמיד עם אתגרי היום־יום תאפשר התמודדות עתידית יעילה יותר עם אתגרים דומים ובמקרה הצורך, עם אתגרים קשים יותר" 1
איך הכול התחיל?
בשנת ,1999 בעקבות רעידת האדמה בטורקיה, השתמשנו לראשונה במודל של עבודה רגשית עם ילדים אחרי אירוע טראומטי באמצעות הכשרה של המורים. מי שהוביל את התוכניות היו פרופ' נתי לאור ופרופ' לאו וולמר ואני הצטרפתי במהלך ההתערבות. הבנו שאין שום סיכוי להגיע אל כל הילדים באופן פרטני, והיה צריך לפעול בדרך אחרת. אומנם הגישה החינוכית הטורקית הייתה שונה מאוד משלנו, אבל באמצעות הכשרת המורים הטורקים הצלחנו להראות לראשונה שעבודה עם מורים אחרי אירוע בסדר גודל כזה מסייעת ומורידה באופן ניכר את אחוזי הטראומה.
תוכנית "חוסן חינוך"
"חוסן חינוך" הינו מערך פסיכו־חינוכי רחב הכולל מגוון תוכניות לפיתוח וחיזוק חוסן אישי ומיומנויות התמודדות במצבי לחץ. מטרת התוכניות היא להקנות כלים להתמודדות במצבי לחץ יום־יומיים, וכן התמודדות במצבי טראומה ומשבר. התוכנית מופעלת כתוכנית מניעה, וכוללת 12 מפגשים שמעבירות מחנכות הכיתות לתלמידים. נוסף על כך, היישום נמשך לאורך כל השנה עם הילדים, ברמה היום־יומית, אל מול אתגרים ומשברים המתרחשים בכיתה. העיסוק בחוסן נכנס למערכת גם במסגרת שיעורי כישורי חיים וגם במקצועות
הלימוד השונים. לימדנו את המורים המקצועיים לשלב פדגוגיה של חוסן במקצועות ההוראה שלהם. לדוגמה, באמצעות ההבנה שמתוך אתגרים מתפתחים. כלומר אם ילד מתקשה בחשבון, חשוב להסביר לו שהאתגר מפתח אותו. מי שקשה לו ומנסה בדרכים שונות – צומח ולומד. אנחנו נותנים משמעות למשפט: הדרך היא העיקר.
בשנים 2021–2004 משרד החינוך הכניס את תוכנית החוסן למערכת הלימוד במסגרת כישורי חיים ועבדנו עם כמיליון תלמידים בבתי הספר. השיטה שלנו כללה הכשרת יועצות־מדריכות והן הכשירו את היועצות בבתי הספר. היועצות הכשירו את המורות, והמורות עבדו עם התלמידים. כל קבוצה כזו התחילה את ההכשרה בתוכנית שמותאמת לפיתוח החוסן האישי שלה, ורק לאחר מכן העבירה את התוכנית הלאה. כך שגם היועצות וגם המורות עברו בעצמן תוכנית להעצמת חוסן אישי כפי שמותאם להן ולאתגרים שלהן.
התהליך בכל בית ספר נמשך 3 שנים – שנה של לימוד ושנתיים של הטמעה. בית ספר היה עובר השתלמות רגשית התפתחותית, ומקבל מעין "תו" של בית ספר חוסן. מחקר חשוב נעשה ב־2007 באשקלון – שנה לפני מבצע "עופרת יצוקה," כשעוד לא נורו טילים על העיר. הספקנו להעביר את התוכנית במחצית מבתי הספר, ובסוף שנת הלימודים פרצה המלחמה. למעשה נוצר מצב שבו יכולנו להשוות קבוצת מחקר )בתי ספר שעברו את ההכשרה( אל מול קבוצת ביקורת. התוצאות היו יוצאות דופן: היו 50% פחות ילדים עם תסמינים פוסט עם תסמינים פוסט־טראומטיים בקבוצת הילדים ובעיקר בקבוצת הבנים שעברו את התכנית.
עיקרי התוכנית
תוכנית "חוסן חינוך" עוסקת בפיתוח יכולת הניהול הפנימי של הילד מהזווית הפיזיולוגית, הרגשית, המחשבתית וכן בפיתוח יכולת של התבוננות, מיקוד קשב והפנייה לאחר. התוכנית מתאימה לקשת רחבה של התמודדויות, החל מהתמודדות עם לחצים יום־יומיים, כגון לחץ חברתי, חרדת בחינות, שליטה על כעסים, תקשורת עם בני גילי ועם המשפחה, וכלה באירועים טראומטיים קיצוניים.
ההתערבות מכוונת לפיתוח תרבות כיתתית ובית ספרית הנשענת על שפה רגשית ייחודית ועל הקניית דרכי התמודדות.
קיימים ארבעה מצבי הפעלה לתוכנית "חוסן חינוך:" (1) חוסן, אתגרי חיים; (2) חוסן, זמן אמת; (3) חוסן, היום שאחרי; (4) מטראומה לחוסן.
מרכיבי ההצלחה של התוכנית:
.1 הילדים קיבלו ארגז כלים להתמודדות במצבי משבר ולחץ וכלים להתפתחות אישית.
.2 מחנכת שיוצרת סביבה מכילה – המחנכת הייתה דמות שאיפשרה לדבר בכיתה באופן פתוח ובטוח. כלומר ההצלחה תלויה מאוד במחנכות. לדוגמה: כדי שבנים ישתתפו בשיח, הם צריכים כלים לוויסות וסביבה מספיק בטוחה לבטא רגשות. כאשר המורה עוברת בעצמה את התוכנית ולומדת מהם הכלים, היא רוכשת ביטחון ויכולת להכיל את רגשות ומחשבות התלמידים. דמויות מפתח: מנהלת מעורבת שמכירה את כל כלי החוסן ויועצת שמכשירה את המורות ומלווה אותן בפועל. כאשר המנהלת והיועצת בעלות מוטיבציה גבוהה – התוכנית מוטמעת בהצלחה.
.4 בית הספר כולו לומד לדבר ב"שפת החוסן" – שפה רגשית ייחודית המקנה שיטות להתמודדות. שפת החוסן הופכת לתרבות כיתתית ובית ספרית, התלמידים מפנימים את השפה ומביאים אותה הביתה – מלמדים את ההורים והאחים.
.5 המחקר הראה שהתוכנית תורמת גם בהיבט האקדמי ומביאה לשיפור בציוני התלמידים. נוסף על כך, השתתפות בתוכנית הייתה עבור המורים חוויה של התמקצעות, העצמת תחושת השליחות והביטחון בעמידה מול הכיתה, והמורים דיווחו על שיפור ניכר באקלים הכיתתי.
תובנות עיקריות:
.1 תוכנית "חוסן חינוך" נוצרה מתוך הכרה בכך שאתגרי החיים בדורנו מזמינים את המורה, אולי יותר מתמיד, לענות על צרכים תפקודיים של הילד ולתרום לא רק במישור המקצועי־ עיוני, אלא גם במישור ההתפתחות האישית ועיצוב אישיותו של הילד.
.2 התוכנית רואה בחוסן תשתית לצמיחה לצד היותה כלי שמסייע להתמודד עם אירועי משבר טראומטיים. חוסן תורם להתפתחות רגשית, אינטלקטואלית וערכית. ערכים אישיים וקבוצתיים הם מרכיב מרכזי בתוכנית. .3 דרך העבודה שפיתחנו: הכשרה של יועצות־מדריכות ברשות המקומית, אשר מכשירות את יועצות בתי הספר. בכל בית ספר היועצת מכשירה את המחנכות. כל קבוצה כזו עוברת הכשרה שמעצימה את החוסן האישי אל מול האתגרים שלה. רק אחרי שיועצת או מורה עוברת את התוכנית היא יכולה להעביר אותה הלאה בצורה מדויקת ומעמיקה. תוכנית הכשרה שהצליחה ליצור שינוי משמעותי בבית הספר נמשכת 3 שנים: שנה של למידה ושנתיים נוספות של הטמעה.
.4 כל בית הספר צריך ללמוד לדבר בשפת החוסן: המנהל או המנהלת, המחנכות והמורים המקצועיים וכמובן היועצת שמכשירה את המחנכות, מלווה אותן ומכוונת אותן בהפעלת התוכנית אל מול משבר בכיתה.
.5 מרכיבי הצלחה: הילדים קיבלו כלים להתמודדות ולוויסות עצמי; המחנכות הצליחו ליצור בכיתה סביבה מכילה ובטוחה המאפשרת שיח רגשי פתוח לבנות ולבנים. כלומר הצלחת התוכנית תלויה מאוד במחנכות.
