פרופ' חיים שקד נשיא המכללה האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ויו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך בישראל (רמ"א,) מתמחה בחוסן פדגוגי וחשיבה מערכתית של מנהלי בתי ספר.

1. מתוך אתר "המכון לפדגוגיה של חוסן", המכללה האקדמית חמדת

"פדגוגיה של חוסן היא האמונה שחלק מתפקידו של איש חינוך הוא הגברת החוסן של תלמידיו. מעבר להקניית ידע ומיומנויות דיסציפלינריות, ומעבר לעיצוב זהות ערכית, מורים אמורים לפתח בקרב תלמידיהם את היכולת להתמודד בהצלחה עם הקשת הרחבה של האתגרים שמזמנים החיים לכל אחד ואחת מאתנו. מנקודת המבט של פדגוגיה של חוסן, מורה אמור לחזק את החוסן של תלמידיו בעיקר תוך כדי ההוראה והלמידה. החוסן אינו תפקיד נוסף המוטל על המורה, בנוסף לעבודת ההוראה, אלא דרך ייחודית של הוראה, אשר בד בבד עם הקניית ידע ומיומנויות תורמת גם לחוסנם של התלמידים." 1

הוראה ולמידה הן נקודת המוצא

בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, יש כיום מעגלים רבים של נפגעים בקרב תלמידי ישראל. גם אם כל המטפלים בארץ יירתמו, עדיין לא יהיה אפשר לתת מענה לכולם. לכן התפיסה שלנו צריכה להשתנות. על המורות והמורים להיות המופקדים הראשונים והעיקריים על נושא החוסן ולהבין שזהו חלק מתפקידם.

המורים, כידוע, אינם עובדים סוציאליים או מטפלים רגשיים. אולם לשיטתנו, ההוראה והלמידה עצמן יכולות להפוך לתומכות חוסן. כיום חוסן נתפס כמשהו חוץ פדגוגי. אנחנו טוענים שלפדגוגיה, כשעושים אותה כמו שצריך, יש כוח גדול להעצים את החוסן.

אפשר להפוך את בית הספר למרחב מוגן אבל זה יהיה תפקיד משני. בבית ספר הדבר המרכזי הוא הוראה ולמידה. אם רוצים שבית הספר יהפוך למקור של חוסן, זה חייב להתרחש דרך ההוראה והלמידה. צריך לתת למורות ארגז כלים וידע פרקטי לגבי ביסוס חוסן באמצעות הוראה ולמידה. זה כמובן תקף בכל הרמות: כמו שדואגים לחוסן של התלמידים והתלמידות יש לדאוג לחוסן של המורים והמורות, של המנהלים והמנהלות וכו.'

איך מטמיעים פדגוגיה של חוסן?

הקסם בהטמעת פדגוגיה של חוסן בבית ספר הוא שאין צורך במהפכה. לא צריך לעבור לפרקטיקות הוראה שונות לחלוטין או לפרק את המנגנונים הקיימים. בית הספר יכול להישאר במתכונתו המקובלת והשגרתית ורק לכוונן את המטרות, להקנות לצוות את ההבנה והידע לגבי פדגוגיה של חוסן, מה זה אומר להיות מורה בונה חוסן ומה האחריות שלו. אלה דיוקים קטנים למדי שעושים הבדל עצום.

מודל ארבעת ההיבטים בפדגוגיה של חוסן:

  1. הוראה ולמידה – חיבור של התכנים הנלמדים לסוגיות של חוסן, התמודדות עם אתגרים ומשברים.
  2. דרכי ההוראה והלמידה – למידה התנסותית. תהליכי למידה שמעודדים יצירת ידע חדש, חשיבה ביקורתית, הצבת  מטרות  אישיות,  פיתוח מסוגלות.
  3. השיח סביב הלמידה – מטה־קוגניציה, שיח סביב ההוראה והלמידה, להבין מה הקשר בין הדרך שבה פתרנו אתגר או בעיה בכיתה ובין דרכי התמודדות בחיים עצמם. המורה יכולה לעודד תהליך של התפתחות וצמיחה אישית.
  4. השיח מחוץ להוראה – שיח שאינו קשור לתכני הלימוד אלא מתייחס להיבטים בין־אישיים.

איך מורים מגיבים להרחבת תפקידם?

יש אמרה ידועה: "כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו." המורות והמורים צריכים להרגיש שהם יכולים לשנות גורלות, ושאפשר לשנות גורלות גם דרך החלטות פדגוגיות. לדוגמה, להעלות תלמיד הקבצה או להעביר לכיתה אחרת.

אם נגיע לבית ספר עם מסר למורים לפיו "מעכשיו עליך להיות גם מרכז חוסן," סיכויי ההצלחה קטנים מאוד. באופן טבעי מורים מתנגדים כאשר מוסיפים עוד משימות למשא הכבד שהם ממילא סוחבים. האמירה צריכה להיות: תתמקדו בעשייה שלכם כפי שאתם עושים ממילא, אבל תעשו את זה קצת אחרת. בואו נחזור לליבה, לציר המרכזי שהוא הוראה ולמידה, ונדייק אותו. החוסן במובנו הבסיסי הוא היכולת לחזור ולעמוד על הרגליים לאחר אירוע משברי. אירוע משברי יכול להיות אישי (למשל: ילד שעובר חרם או שמפיצים תכנים אישיים שלו,) משפחתי (למשל: כאשר חווים במשפחה גירושין, מחלה, מוות, או קושי כלכלי,) אזורי (למשל באזור שיש בו מתיחות ביטחונית,) לאומי (כמו מלחמה) או עולמי (כמו מגפת הקורונה.) ההסתגלות למצב שנוצר היא תהליך הכולל מספר שלבים, וככל שמתקדמים ומשלימים את התהליך מידת החוסן גדולה יותר: התפרקות, הישרדות, החלמה וצמיחה.

במובנו הבסיסי נראה כי החוסן נדרש רק למי שנקלע לקושי או למצוקה. רק מי שנסיבות חייו התערערו זקוק לחוסן. אך לפי הגישה הסלוטוגנית החוסן נחוץ לכולם. גישה זו עומדת בניגוד לגישה הפתוגנית. בעוד שהגישה הפתוגנית מתמקדת בחולי, בבעיה, הגישה הסלוטוגנית מתמקדת בבריאות, במניעה. לדוגמה, קופות החולים למעשה שינו את שמן וכיום נקראות "שירותי בריאות." שינוי השם משקף שינוי תפיסתי: מטיפול בחולה לעיסוק במניעה – לכו להיבדק, להתחסן – ועידוד שמירה על אורח חיים בריא. כך גם בחוסן. לאורך החיים יש צמתים שיכולים להוביל למקומות מסוכנים. איך מתמודדים במקרים אלה? אפשרות אחת היא לבנות מוסד חינוכי לאנשים שכבר "נפלו," כמו מוסד לנושרים או לנגמלים וכדומה. אפשרות שנייה היא לראות מי עלול ליפול ולאתר אותו רגע לפני המעידה. האפשרות השלישית היא הגישה המניעתית שנותנת פתרונות לכולם. לכל אדם יהיו בהכרח רגעי משבר בחייו, ולכן כולם זקוקים לחוסן. במובן רחב יותר, החוסן הוא לא רק הדרך להתמודד עם אתגרי החיים אלא גם הכוח להגיע למימוש עצמי. החוסן הוא המנוע מאחורי השאיפה להוציא מעצמי את המקסימום, לפרוץ גבולות אישיים ולהגיע ליעדים חדשים.

על תהליך העבודה עם בית ספר

הפדגוגיה של החוסן עונה על השאלה "איך" ולא "מה." היא כלי להשיג מטרות חינוכיות. למעשה אין צורה קבועה שחוזרת על עצמה בכל בית ספר, אלא הדרך משתנה בהתאם למקום ולצרכים. אנו מבררים עם צוות בית הספר מה הצרכים שלהם, מה נכון להם ומעניין אותם, ובונים יחד איתם את המטרות החינוכיות שלהם. העבודה בפועל מתקיימת לרוב ב־3 מעגלים: הדרכה אישית עם המנהלת, כי ההובלה למעשה היא שלה; מעגל שני עם צוות מורות ומורים מצומצם, ומעגל שלישי עם כלל צוות המורות והמורים. אנו עובדים עם כולם בו־זמנית אך במינונים שונים ובתהליכים שונים ומותאמים לכל מעגל.

תובנות עיקריות:

.1 נשות ואנשי החינוך צריכים להיות המופקדים הראשונים והעיקריים על פיתוח חוסן, מתוך הבנה שזה חלק מתפקידם. יש לתת להם ארגז כלים וידע פרקטי איך לבסס חוסן באמצעות תהליכי הוראה ולמידה.

.2 לפי מודל הפדגוגיה של חוסן, החוסן נוצר מתוך תהליך ההוראה והלמידה. אין צורך בשינוי מהפכני אלא רק בדיוקים וכוונונים לא גדולים של המערכת, כך שתתמוך בהתפתחות חוסן. .3 הפדגוגיה של חוסן בנויה מכמה משתנים: בחירת תכנים שמדגישים את היבטי החוסן, דרכי הוראה מעצימות ומפתחות עצמאות, היבטים בין־ אישיים בתוך ההוראה )שיח מעצים ומחזק,( היבטים בין־אישיים מחוץ להוראה )שיח ישיר על התמודדות והתגברות על קשיים.(

.4 חוסן צריך להיות חלק מהשפה הבית ספרית, שמדברים בה בכל המעגלים הבית ספריים. כדי שהמהלך יצליח, שפת החוסן צריכה לחלחל גם למעגל ההורים. הקשר של בית הספר עם ההורים צריך להיות סביב צירי החוסן כמו הצבת מטרות, הגשמת חלומות, יוזמה ועבודת צוות וכו.'

.5 דרך העבודה עם בית הספר משתנה בהתאם לצרכים ומותאמת למטרות החינוכיות הספציפיות של בית הספר. לרוב היא מתקיימת ב־3 מעגלים: הדרכה אישית למנהלת, עבודה אינטנסיבית עם צוות מורים מצומצם ומעגל שלישי של עבודה עם כלל המורים.


מחזור החוסן

אחרי אירוע משברי – ממשבר לאומי ועד חרם על ילד בכיתה, מתחיל תהליך של 4 שלבים, שאינם לינאריים:

  1. התפרקות – תגובה טבעית למשבר.
  2. הישרדות.
  3. סטטוס קוו – לחזור למה שהיה לפני המשבר ולעמוד שוב על הרגליים.
  4. התחזקות וצמיחה אישית פיתוח חוסן כמשאב שמעודד אותנו לאתגר את עצמנו, לצמוח ולהגשים מטרות אישיות.

קישורים וחומרים:

· אתר חמדת – המכון לפדגוגיה של חוסן

· מאמר מהי פדגוגיה של חוסן

· ריאיון של פרופ' שקד בפודקאסט בשביל החינוך

· ריאיון של פרופ' שקד בפודקאסט תו חינוך · "שיחוסן" – ערכת קלפים סדנאייםהכוללת קלפי חוזקות וקלפי היגדים,ועלון ובו12 הצעות להפעלה.

Close
Close
תבל

הגליון‭ ‬עוסק‭ ‬פרויקט‭ ‬שיקום‭ ‬של‭ ‬יער‭ ‬לאחר‭ ‬שריפה, ‬זנב‭ ‬של‭ ‬לטאה‭ ‬שצומח‭ ‬לאחר‭ ‬קטיעה, ‬החלמה‭ ‬של‭ ‬פצע‭ ‬בגוף‭ ‬האדם‭,‬ כל‭ ‬אלה‭ ‬הן‭ ‬דוגמאות‭ ‬למערכות‭ ‬בעלות‭ ‬איכות‭ ‬רגנרטיבית. ‬רגנרציה‭ ‬זו‭ ‬האיכות‭ ‬החמקמקה‭ ‬שמאפשרת‭ ‬את‭ ‬החיים‭ ‬עצמם‭, ‬את‭ ‬ההתפתחות, ‬השגשוג‭, ‬השיקום‭ ‬וההתחדשות‭ ‬שלהם‭. ‬תומכת‭ ‬בשינוי‭ ‬וגמישות‭ ‬ומאפשרת‭ ‬הבראה‭ ‬וחיות‭ .‬ומהי‭ ‬רגנרציה‭ ‬בחינוך? זו‭ ‬הסיבה‭ ‬שלשמה‭ ‬נתכנסנו‭. ‬

הגליון‭ ‬עוסק‭ ‬פרויקט‭ ‬שיקום‭ ‬של‭ ‬יער‭ ‬לאחר‭ ‬שריפה, ‬זנב‭ ‬של‭ ‬לטאה‭ ‬שצומח‭ ‬לאחר‭ ‬קטיעה, ‬החלמה‭ ‬של‭ ‬פצע‭ ‬בגוף‭ ‬האדם‭,‬ כל‭ ‬אלה‭ ‬הן‭ ‬דוגמאות‭ ‬למערכות‭ ‬בעלות‭ ‬איכות‭ ‬רגנרטיבית. ‬רגנרציה‭ ‬זו‭ ‬האיכות‭ ‬החמקמקה‭ ‬שמאפשרת‭ ‬את‭ ‬החיים‭ ‬עצמם‭, ‬את‭ ‬ההתפתחות, ‬השגשוג‭, ‬השיקום‭ ‬וההתחדשות‭ ‬שלהם‭. ‬תומכת‭ ‬בשינוי‭ ‬וגמישות‭ ‬ומאפשרת‭ ‬הבראה‭ ‬וחיות‭ .‬ומהי‭ ‬רגנרציה‭ ‬בחינוך? זו‭ ‬הסיבה‭ ‬שלשמה‭ ‬נתכנסנו‭. ‬