הערה מקדימה: זהו מאמר השראה והדגמה שנכתב למען אנשי חינוך ואנשי סביבה ולמען אנשים בכלל, ושמרחיק את קוראיו מפרדיגמות קודמות של חינוך וסביבה, כגון שימור טבע, איכות סביבה וקַיָּמוּת, ומקרב אותם אל מחוזות החוללות העצמית (self-efficacy) המבריאה והמשפרת (גישה רגנרטיבית), שהיא שיפור מתמיד של מערכת היחסים בין האנושות, הטבע והסביבה. מעבר פרדיגמות זה מקביל לשינוי המתרחש גם בשדה הלמידה: גישות עבר של למידה נשענו בעיקר על ידע, מאוחר יותר הצטרפו להן גם מיומנויות, אבל בפני עולם החינוך עומד היום האתגר לעבור לפדגוגיה המבוססת על כשירות (competence), שהיא – כהגדרת פרויקט חינוך 2030 של ארגון OECD – תמהיל סינרגטי ומכלול נדרש של ידע, מיומנות, ערכים וגישות. בחקר עתידים בחינוך מזהים גם קטגוריה ייחודית שנדרשת לחיים במציאות משתנה ורוויית טכנולוגיה, כמו זו שהאנושות חווה היום, והיא הכשירות הטרנספורמטיבית. מדובר בעצם בשלוש כשירויות טרנספורמטיביות שונות: אחריות, יישוב מתחים ויצירת ערך. במאמר זה שלובה קריאה מבנית לכשירות רגנרטיבית, שהיא שילוב של כל שלוש הכשירויות הטרנספורמטיביות בשדה החינוך. מטרת המאמר אינה להסביר מהי הכשירות הרגנרטיבית, אלא לקרב את הקוראים אל מחוזותיה.

בשעות הבוקר המוקדמות של אחד מימי החורף של שנת 2019, בעודי במיטה מתחת לשמיכה, נרקמה במוחי שיחה דמיונית. זו לא הייתה שיחה רגילה בין שני אנשים. זו הייתה שיחה בין אדם בשר ודם – יצור מהמין האנושי – לבין כדור הארץ. למעשה, היא דמתה יותר לריאיון. האדם, אולי כפרט או כנציג של המין האנושי כולו, שאל את כדור הארץ שאלות. חשבתי להתכרבל עוד קצת בחמימות ולהמשיך לדמיין את תשובות האדמה, אבל הן לא הופיעו בדמיוני. חיכיתי עוד רגע, אבל דבר לא הגיע. תחת זאת, "שמעתי" במוחי קריאה – לא יודעת מאיזה מקור – לקום מהמיטה, לגשת לשולחן, לקחת עט ונייר ולכתוב את השאלות לפני שיישכחו.

אז קמתי וכתבתי אותן במהירות, ובתוך שבריר שניה הבנתי שרשימת השאלות הזאת יכולה לשמש בסיס למחקר אקדמי או לתחקיר עיתונאי, לסרט או למחזה, לתהליך מדיטטיבי תודעתי, ואפילו לתוכנית לימודים.

מאחורי השאלות מסתתרת הנחת היסוד שלכדור הארץ, שהוא כוכב לכת ייחודי במערכת השמש "שלנו", יש תודעה. פעמים רבות קראתי על תרבויות עתיקות ועל גישות עכשוויות המייחסות איכויות של מחשבה, בחירה והחלטה לכל גוף חי, ותמיד התייחסתי לכך כאל אמונות בלבד. באותם זמנים הסתכלתי על הכיסא שישבתי עליו, הניצב על הרצפה שעל הבטון שעל האדמה, והתקשיתי להעלות בדעתי שאני יושבת על משהו חי כמו, נניח, שריון של צב ענק, שתיכף יתעטש ויעיף אותי ואת הכיסא גם יחד לביתו של השכן או בכלל לעיר אחרת.

הפעם זה היה שונה. ידעתי בידיעה פנימית שהגוף העצום הזה שמנהל את משק המים ואת ההרכבים הכימיים והחשמליים של האטמוספירה המכונה "שמיים", על כל שכבותיה, שמטהר את המעמקים בלבה רותחת, בזמן שאנחנו יוצאים מהבית במעיל ואפילו לא חם לנו, שמערבב מיליוני טונות של מלח בכל מי האוקיינוסים, בזמן שאנחנו משחקים דוקים או דג מלוח בלי ששום שערה תזוז בגופנו, חייב להיות אינטליגנטי. אינטליגנטי, משמע גם לומד ומשתפר. התחכום של הפיכת קרני השמש לאור בגוונים שונים, המזין את הזנים השונים ואת המגוון של החי והצומח, השמירה מפני מטאורים העלולים להתנגש בנו… לאיפה שלא נסתכל, נראה אינטליגנציה אדירה. לעתים אנחנו פוטרים את עצמנו ממחשבה ומכנים אותה בשם הכולל "טבע".

הכנתי לעצמי כוס תה ויצאתי יחפה לחצר. הסתכלתי על עץ הלימון. התמקדתי בלימון אחד תלוי מענף. הבטתי מלאת השתאות על הדרך האלגנטית כל כך של ה"טבע" לארוז פרי וניסיתי להשיב על רשימת השאלות מנקודת המבט של כדור הארץ – מכאן שם המאמר: "שיחות עם אֶרֶץ". מאז אני מזמינה אנשים נוספים לתהליך הזה, ועכשיו הגיע תורך. אני מזמינה אותך להשיב על ארבע־עשרה השאלות הבאות מנקודת המבט של כוכב לכת, כלומר מבעד לעיניו של כדור הארץ. דרושים רק כלי כתיבה וכמה דקות, זה הכול. בהצלחה!

אני מקווה שנהניתם מהאתגר. מזה כמה שנים אני מזמינה אנשים להשיב לשאלות האלה. תרגמתי אותן גם לאנגלית ולספרדית, פניתי לחברים ולמכרים בארץ ומחוץ לה, ולאחר מכן גם לאנשים שאיני מכירה, בעלי מקצועות שונים, מרקעים שונים ובעלי השכלה שונה, בגילאים שונים, ממדינות שונות, מאמונות שונות – וגם עניתי בעצמי על השאלות בהשראת מאמרים ופוסטים רלוונטיים שקראתי. בעלי מקצועות שונים, מרקעים שונים ובעלי השכלה שונה, בגילאים שונים, ממדינות שונות, מאמונות שונות – גיליתי שאין מישהו או מישהי שההתנסות הזאת אינה מתאימה להם. מדענית גרעין, איש צבא, מהנדס, תלמידת תיכון, כלכלנית, גננת, זואולוגית, סופר, ספר או וטרינר – כולם יצאו נשכרים מעצם העיסוק בשאלות האלה. לנו, בני האדם, אין סכמות תודעתיות מוכנות מראש שיסייעו לנו לתכלל את יחסינו עם כדור הארץ – מה שדומה לניסיון לשחק כדורסל בלי כדור ובלי סל. ללא כלי חשיבה מתאימים, קשה לנו להחליט מי צודק – מי שאומר שאין קשר בין האקלים להתנהגות של בני האדם או מי שאומר שחייבים לעבור לאנרגיה מתחדשת על פי חוק. נוסף על כך, לא מדובר כאן רק בעניין של ידע, ערכים ואמונות או מדיניות, אלא נדרש לנו גם דפוס חשיבה מורכב וחדש, כזה שלהערכתי מתחיל להתהוות במחוזות של השראה. על כן אשתף כאן מבחר מהתשובות שקיבלתי לשאלות האלה.

אסטרופיזיקאי ישראלי, בן חמישים

בת כמה את?

"4.5 מיליארד שנה, אבל נראית הרבה יותר טוב, לא?"

איך נולדת?

"נולדתי לאימא שמש ולאבא שנטש את המשפחה בגיל צעיר. עצוב!"

יש לך חברים?

"כן. יש כמה כוכבי שביט שמגיעים לביקור מדי פעם ומביאים איתם הרבה אור. אישית, אני פחות אוהבת לצאת מהבית".

יש לך משפחה?

"בהחלט: אימא שמש, ארבעה אחים ושלוש אחיות. כולם מאוד נחמדים, אבל צדק לפעמים מציק לי".

מה שמך? (אנו קוראים לך כדור הארץ)

"גאיה. שם נהדר. אוהבת אותו מאוד".

האם ברור לך מה מטרתך היום?

"כן. להכיל את בני האדם ואת החיים שעליי".

בני אדם – האם אנחנו קיימים בשבילך או את בשבילנו? האם אנחנו … שותפים? האם את מכירה אותנו?

"בני האדם אינם נפרדים ממני. אנחנו לא בדיוק שותפים. בשבילי הם יותר כמו חיידקים בגוף האדם. אני לא ממש מכירה אותם אבל יודעת שהם קיימים. מדי פעם הם עושים לי גירוד או גירוי בעור".

האם אנחנו באמת פוגעים בך?

"קצת, לפעמים, אבל אני חזקה מאוד".

האם תקפיאי אותנו שוב?

"מצטערת. זה לא היה בכוונה. מקווה מאוד שלא, אבל זה לא תלוי רק בי. יותר באימא שמש ובווירוסים (המטאורים) שאני חוטפת מדי פעם".

מדוע יש בך מגוון כה גדול של נופים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, גזעים, צבעים … תדרים?

"מגוון גדול זה החיים. זו מי שאני. אני אוהבת את כל הצבעים והגוונים".

האם אנחנו באמת יכולים לדבר איתך?

"אי־אפשר לדבר איתי. אני רק מתכתבת במייל… חח. אפשר ליצור קשר בתִקשור".

האם גם את תמותי יום אחד?

"בהחלט. אני מניחה שזה זה ייקח עוד כמה מיליארדי שנים טובות. עד מאה ועשרים!"

רעידות אדמה וגלי צונמי, האם הם הכעס שלך?

"לא. יותר כמו חוסר נחת. כשאני באמת כועסת, מתפרץ הר געש או פורץ מבול".

בני אדם, האם תוכלי להדריך אותנו כיצד לחיות בך?

"תחיו בשלום עם עצמכם ועם סביבתכם, ואז יהיה טוב לכולנו".

אשת חינוך ישראלית, בת ארבעים

בת כמה את?

"בשנות בני אדם, בת מיליארדי שנים, אך אני מודדת את גילי ביכולת הקיימות וההתחדשות שלי".

איך נולדת?

"ברגע נדיר אחד שכמה מדדים הגיעו בו בדיוק לערכים המתאימים".

יש לך חברים? 

"כן, יש ביניהם כוכבים מפורסמים, ויש אנונימיים ולא־מוכרים".

יש לך משפחה?

"המונים… ומגוונים".

מה שמך? (אנו קוראים לך כדור הארץ)

"היום אני קוראת לעצמי נקודה חיה חמה".

האם ברור לך מה מטרתך היום?

"כן, לחיות ולהחיות".

בני אדם – האם אנחנו בשבילך או את בשבילנו? האם אנחנו … שותפים? האם את מכירה אותנו?

"מכירה גם מכירה… איך אפשר לא… אדם ואדמה, אתם בשר מבשרי. סומכת עליכם, על החמלה, על החוכמה ועל האחריות שלכם. בעבר היו בינינו יחסים מצוינים. לא בגלל שהייתם יותר מקיימים או יותר מודעים, אלא בגלל שהאפשרויות שלכם לקלקל היו מצומצמות יותר. היום הרבה יותר קשה לכם לקחת אותי בחשבון".

האם אנחנו באמת פוגעים בך?

"זו שאלה חכמה וקשה עבורי, כי אתם גם הבעיה וגם הפתרון. יש ימים שאני פוגשת צדדים אנוכיים ואכזריים שלכם, ויש ימים שאתם מגלים כלפיי רגישות ואחריות".

האם תקפיאי אותנו שוב?

"כרגע זה לא בתוכנית".

מדוע יש לך מגוון כה גדול של נופים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, גזעים, צבעים … תדרים?

"ההוויה והיעוד שלי הם לאפשר, להיות, להצמיח, להתפתח ולהתקיים. כל זאת בהרמוניה ובהשלמה בין כל החלקים שבי".

האם אנחנו באמת יכולים לדבר איתך?

"בטח, אנחנו כל הזמן בשיח. מקווה שאתם מבינים אותי. מִדבּוּר משמעו התעלמות והיעלבות. מפולות בוץ משמען קריאה לסדר. מים זורמים בנחלים משמעם שהכול זורם ונשטף בחיוניות. הפרחים הם הדרך שלי לחייך".

האם גם את תמותי יום אחד?

"כרגע עסוקה בלחיות ובלהחיות".

רעידות אדמה וגלי צונמי, האם הם הכעס שלך?

"לרוב… לפעמים זו דרך לפרוק לחצים לטובת המשך זרימה והתפתחות".

בני אדם, האם תוכלי להדריך אותנו כיצד לחיות בך?

"היו מודעים יותר לעצמכם ולסביבתכם. בחנו למה אתם באמת זקוקים. לא הכול נמצא במקרר ובקניון. יש מרחבים נוספים ויצורים אחרים ממש מתחת לאף שלכם שיכולים לספק את מה שאתם צריכים. חלקו את זמנכם ופעלו גם לטובת אחרים: אנשים אחרים, יצורים אחרים, מקומות אחרים. הוציאו את המילים 'אשפה', 'פסולת' ו'לכלוך' מאוצר המילים שלכם. על כל דבר שתעשו, חשבו בצורה מערכתית. סדרו את הבלגן אחריכם, כי יש כאן עוד יצורים. המשיכו לחקור ולגלות את המורכבות ואת השיטתיות שלי ושל חבריי ולהתפעל מהן, אך קחו גם אותנו בחשבון".

כלכלנית אמריקאית, בת שבעים וחמש

בת כמה את?

"נולדתי לפני זמן ארוך וממושך של מיליארדי שנים, ואני מתכוונת להמשיך ולהתקיים עוד זמן ארוך וממושך של מיליארדי שנים. לוקח מאות שנים לגדל יער, מיליוני שנים לדחוס חומר אורגני לנפט, ואני כבר הספקתי לעשות המון דברים כאלה".

איך נולדת?

"נולדתי בכפיפות לכלל בסיסי: כל עוד אמשיך להצמיח יותר ממה שצורכים ממני, אוכל להמשיך להתקיים ולהיות יפה וחיננית כפי שאני היום".

יש לך חברים?

"יש לי המון חברים: האוקיינוסים והעננים, הצמחים והעצים, בעלי החיים, ואפילו היצורים החד־תאיים, החיידקים, הפרחים, הפירות, הנחלים, החול והגרניט… מלא. זו רשימה מאוד חלקית".

יש לך משפחה?

"כן, אבל בני משפחתי רחוקים ממני, ומוטב שאמשיך לשמור מהם מרחק".

מה שמך? (אנו קוראים לך כדור הארץ)

"שמי הוא עולם של שפע".

האם ברור לך מה מטרתך היום?

"הגעתי לגבול הגדילה שלי. הפסקתי לגדול והתחלתי להשתפר. היצורים החיים עליי מתבגרים, מתגוונים, מתפתחים ומייצרים יופי, חדשנות ומורכבות מדהימים".

בני אדם – האם אנחנו בשבילך או את בשבילנו? האם אנחנו … שותפים? האם את מכירה אותנו?

"בינתיים אני קיימת בשבילכם, ואם נהיה שותפים – עוד נגלה בעתיד. בינתיים אני מכירה אתכם מערמות הפסולת העצומות שלכם, שנראות לי גדולות בהרבה ממה שאתם באמת צריכים".

האם אנחנו באמת פוגעים בך?

"ההתנהלות שלכם עליי וביחס אליי נעשית בלי גבולות".

האם תקפיאי אותנו שוב?

"כפי שאמרתי, עוד נגלה בעתיד. זה תלוי גם בכם".

מדוע יש לך מגוון כה גדול של נופים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, גזעים, צבעים … תדרים?

"כי זו חגיגה וזה יופי שעולים על כל דמיון, אני אוהבת נפלאות ופלאי בריאה. אבל הכול בגבולות המותר".

האם אנחנו באמת יכולים לדבר איתך?

"הכי חשוב שהכלכלה שפיתחתם תדבר איתי. הכללים של הכלכלה הזאת מניחים שאין לי שום גבולות, הם מטעים אתכם".

האם גם את תמותי יום אחד?

"עוד נגלה בעתיד".

רעידות אדמה וגלי צונמי, האם הם הכעס שלך?

"לא כעס, יותר כמו מצוקה".

האם תוכלי להדריך אותנו, בני האדם, כיצד לחיות בך?

"עליכם ללמוד את הקצב ואת ההספק הטבעיים שלי, ולא להסיג את הגבולות שלי".

נטורופת ישראלי, בן שישים

בת כמה את?

"בערך ארבעה עד ארבעה וחצי מיליארד שנה, לפי הספירה של בני האדם היום".

איך נולדת?

"מחומרים שהיו פעם חלק מהשמש, לפני שהיו לה כוכבי לכת. מערכת קוסמית גדולה שהתקרבה לשמש משכה לכיוונה את החומרים שהתפרצו מהשמש. החומרים האלה נשארו במסלולים סביב השמש והתגבשו בהדרגה לכוכבי לכת, בהם גם אני".

יש לך חברים?

"יש לי המון חברים ברחבי הבריאה, שמנסים לעזור לי בתקופה זו".

יש לך משפחה?

"יש לי אחות תאומה מאחורי העטרה של השמש, שאר כוכבי הלכת במערכת השמש הם האחיות והאחים שלי, ויש לי עוד הרבה קרובי משפחה ברחבי הבריאה".

מה שמך? (אנו קוראים לך כדור הארץ)

"כדור הארץ הוא השם של גופי הפיזי. שמי האישי הוא גאיה. שמי הקדום היה אוּרְנִיטָה".

האם ברור לך מה מטרתך היום?

"כן. להתפתח מבחינה רוחנית ולהגיע לפחות לרמה של כוכב".

בני אדם – האם אנחנו בשבילך או את בשבילנו? האם אנחנו … שותפים? האם את מכירה אותנו?

"כן, אני מכירה אתכם. היינו אמורים להיות שותפים: אני אתן לכם את כל האמצעים הדרושים להתפתחות שלכם, ואתם תספקו לי אנרגיות מזוככות ברמות גבוהות, תחזקו איכויות שונות שלי ותעזרו לי להתפתח. במשך השנים הידרדרתם ולא מילאתם את חלקכם כראוי".

האם אנחנו באמת פוגעים בך?

"מאוד".

האם תקפיאי אותנו שוב?

"רק אם לא תהיה שום ברירה אחרת. אם כי אני מאמינה שזה לא יקרה, כי אתם ואני מקבלים היום עזרה עצומה מכל מי שדואגים לנו ורוצים שנצליח ברחבי הבריאה".

מדוע יש לך מגוון כה גדול של נופים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, גזעים, צבעים … תדרים?

"כדי לעזור בהתפתחות הבריאה, בזמן שאני עוזרת לסוגים רבים של חיים, לבני האדם ולעצמי".

האם אנחנו באמת יכולים לדבר איתך?

"כן".

האם גם את תמותי יום אחד?

"אעשה הכול כדי לחיות לנצח. עד לא מזמן עמדתי למות בגלל הנזקים שגרמתם לי, אך בזכות העזרה שמגיעה היום מבחוץ, אני מאמינה שאני ואתם נצליח לצאת מהמצב הקשה שנוצר. ברמה הפיזית, סביר שעוד אעבור שינויים וגלגולים".

רעידות אדמה וגלי צונמי, האם הם הכעס שלך?

"הם ביטוי לצורך שלי להשתחרר מאנרגיות שליליות שמגיעות אליי בעיקר מכם, בני האדם".

בני אדם, האם תוכלי להדריך אותנו כיצד לחיות בך?

"היו לכם הרבה מורי דרך גדולים שנתנו לכם הנחיות טובות ונכונות. בעיקר, היו כנים וישרים כלפי עצמכם וכלפי אחרים, תאהבו את עצמכם ואחרים, היו קשובים ללבכם, חפשו והגשימו את המטרות שלשמן באתם הנה והימנעו משקרים, רשע, שחיתות, הרס, ניצול, יהירות, כוחנות, קנאה, שנאה וכל שאר הדברים שגורמים הרס ועוצרים את ההתפתחות של כולנו".

הייתי שמחה לשתף גם את כל מאות התשובות האחרות שקיבלתי, אבל זה בלתי אפשרי, ולכן בחרתי מתוכן רק כמה דוגמאות, המובאות כאן בסדר אקראי:

תלמיד תיכון ישראלי השיב שרעידות אדמה וגלי צונמי אינם כעס, אלא "תהליכים שמאזנים את המערכת שלי. כמו שהבטן שלכם עושה קולות כשהיא רעבה".

ספרנית מאורוגוואי השיבה לשאלה על החברים: "ממ… מממ…. לא בדיוק. יש לי… קרובים: נוגה, מאדים וחמה. אבל גם הקרובים שלי מאוד רחוקים. זה לא כאילו שהם באים לבקר אותי או משהו כזה. הם שומרים מרחק, וטוב שכך". היא גם הסבירה שבעשורים האחרונים, האדמה סובלת מ"אלרגיה לפלסטיק".

אשת תקשורת דתייה ישראלית, בת ארבעים, השיבה ש"האדמה מחנכת לסבלנות, וזה נכון כמעט בכל תחום משמעותי: זוגיות, חינוך ילדים, שיפור האישיות והמידות, לימודים ועוד". לבני האדם, היא אמרה, "אתם אמורים לצאת אל הטבע, ולא לחכות שהכול יבוא אליכם". על דיבור עם כדור הארץ: "אתם יכולים להתבונן בתהליכים שלי ולהקיש מהם – זה הדיבור איתי". על רעידות אדמה וגלי צונמי: "שמחה שסוף סוף הצלחתי למשוך את תשומת לבכם".על ההדרכה כיצד לחיות בה: "הפחיתו את השימוש במילים 'אני', 'כאן', 'עכשיו' ו'הכול'".

רוקחת מספרד, בת שלושים, השיבה שארץ לא תקפיא שוב, כי "אצטרך לשחק בדברים חדשים, כבר חוויתי את החוויה הזאת וכבר למדתי ממנה. אני לא חוזרת על אותם שיעורים". על פשר המגוון: "בכל רגע ידעתי ליצור מעבר למציאות הקיימת שלי. תחילה למדתי לקבל משאבים מהחוץ, אבל לאחר מכן עבדתי בעזרתם, ובכל פעם שיניתי רכיב אחד, עד שמיציתי אותו ועברתי לדבר הבא". לגבי האפשרות שארץ תמות: "למות זה לשנות מצב צבירה". על הדרכה לבני האדם כיצד לחיות בה: "התייחסו בכבוד זה לזה".

עורך דין מגשר מארגנטינה, בן עשרים ותשע, השיב: "נולדתי דרך אינטראקציה של חלקיקים מהחלל הבין־כוכבי. אני תערובת של מינרלים שהתנגשו עד שיצרו מסה גדולה, ואפילו הקיפו את השמש הצעירה שלנו. אני יכולה לומר שאני תוצר של השפעות רבות. השפעות שבאו להזין את מה שאנחנו היום.

יש לי חברה שמלווה אותי בכל סיבוב, בכל תנועה שאני עושה. אני תמיד רואה רק צד אחד שלה, והייתי שמחה לראות את הצד השני. למעשה הפכנו לחברות אחרי הלם גדול שעברתי.

המשפחה שלי היא משפחת השמש הפלנטרית – מכלול כוכבי לכת שהם חלק מהמערכת שאני גאה להשתייך אליה. אחת החברות במשפחה המגוונת הזאת היא השמש. השמש היא הכוכב של המשפחה הגדולה הזאת. אני מעריצה אותו על הברק שלה, שאני סופגת בכל פעם שאני מסתכלת עליה, ואני מטמיעה את המגע החם שלה במהלך הלילות. ויש עוד כוכבי לכת: כוכב חמה, שהוא מהיר מאוד, ונוגה, שגם היא מהירה ואמיצה. ויש גם כוכבי לכת אחים שנמצאים מעבר לגב שלי – מאדים האדמדם, שיש מין מרווח בינו לבין צדק הגדול, ושם, בצומת הזה, נמצאת חגורת אסטרואידים שהיא כמו רשת של רעיונות רופפים. צדק הגדול הוא החביב מכול על האחים שלי, הוא נדיב ומדי פעם הוא לוקח אחריות להעביר לכאן פוטנציאלים חדשים. אחריו, שבתאי וטבעותיו, שהנוכחות החזקה שלו מסמנת את מקצבי הזמן. קצת רחוק יותר נמצא אורנוס, שתמיד עושה הכול אחרת, כמו למשל להסתובב שונה לגמרי מכל השאר. אחר כך מגיע ענק הגז שהוא נפטון, ובסוף נמצא פלוטו, שלפעמים נוטים להשמיט אותו מההרכב המשפחתי, אבל אני מחשיבה אותו".

בנקאי מארצות הברית, בן חמישים וחמש, השיב שרעידות האדמה וגלי הצונמי מציעים הדרכה לבני האדם באמצעות זעזוע והלם, "כך מושגת תשומת לב שאחרת הייתה מושקעת רק ב'טיקטוֹק' ובמבצעי הנחות ענק".

תלמידת תיכון מארצות הברית השיבה שהשם של כדור הארץ הוא "אימא", ושמטרתה היא "להגן על כל החיים בה". לגבי הפגיעה בה, היא השיבה: "כולנו פוגעים אחד בשני. זה הטבע של כל מערכת יחסים. למדתי לקבל את זה. אבל פצעים לא תמיד מחלימים במהירות, וצריך לטפל בהם". לגבי מות כדור הארץ: "יכול להיות, שיניתי את עצמי הרבה פעמים בעבר. בכל פעם נולדו בי חיים חדשים, ואחרים מתו. אבל עכשיו המטרה שלי היא להתחדש בלי להיאלץ להמית את הכול, ואתם יכולים לעזור לי".

פילנטרופית אמריקאית־ישראלית, בת שבעים, השיבה שהארץ זקנה יותר מהזמן. לגבי המטרה שלה: "חשבתי שהמטרה שלי היא לקיים את כל צורות החיים, אבל היא הפכה להיות ניסיון לפצות על כוחות ההרס שפוגעים בישות שלי. הרעלים וביזת הנופים שלי והדלדול והזיהום של המשאבים שלי אילצו אותי לעבור למתכונת הישרדותית".

לא משנה מה השקפת החיים, רמת ההשכלה או הגיל, כולנו חולקים את החיים בכדור הארץ, וזה אולי מה שמחבר בינינו במובן היסודי ביותר. מן הסתם יש בינינו קולות ברמות שונות של גיבוש ובשלות, וגם קולות סותרים. איני מבקשת להכריע בין הקולות האלה, אלא לחשוף אותם כביטוי להיותנו שותפים, ולו רק מעצם העובדה שכולנו חיים בכדור הארץ, ולרוב גם מתקיימים ממנו באופן ישיר או עקיף.

בחזרה להתנסות האישית שלכם:

ייתכן שתרצו לקרוא עכשיו על מערכת השמש, על תופעות טבע, על פריון, על פוריות ועל חלוקת משאבים. ייתכן שתרצו לצפות בסרטי טבע, לחשוב קצת, לשאול את הקרובים לכם. ייתכן שתרצו רק לחתוך לימון ולנסות לדמיין את כל מה שהושקע באריזה הטבעית שלו, וייתכן שתרצו לקרוא שוב את השאלון. אני בטוחה שאם תשבו להשיב מחדש לשאלות לאחר קריאת הדברים כאן, תשובותיכם יהיו שונות הפעם, ולו במקצת.