חוברת זו מאגדת שיחות עם מומחים בנושא חוסן בחינוך, והיא נוצרה במסגרת מעבדת בית ספר כמרכז חוסן קהילתי ואקלימי. המעבדה מהווה מהלך פיתוח ייחודי של הרשת הירוקה ומעבדת תבל.

מטרת המעבדה היא לבסס מודל חינוכי, רעיוני ויישומי אשר יעצים את מרכיבי החוסן במסגרת הבית-ספרית ויקדם שפת חוסן מקומית, אישית וקהילתית לזמני שגרה ולעיתות משבר. זוהי עבורנו התחלה של מסע המבקש להוציא את מושג החוסן מתוך ההקשר השגרתי והנדוש, לבחון אותו בעיניים רעננות וסקרניות, ולצקת משמעויות רחבות ומחוללות במושג שגור זה.

החזון של בית ספר כמרכז חוסן קהילתי ואקלימי מתמקד בהפיכת בית הספר למרכז חוסן, מהלך הכרוך בשינוי עמוק בתפיסת תפקיד בית-הספר וראייתו כחלק ממארג החוסן הרשותי. חזון זה מתייחס לשלושה היבטים: פיתוח פדגוגי- רגשי של שפת חוסן בית ספרית, שינויים במרחבי בית הספר וכן פיתוח ממשקים עם הקהילה והנמכת הגדרות בין בית הספר וסביבתו. היתרונות של הפיכת בתי הספר למרכזי חוסן ברורים: הם מהווים בית חם למאות משפחות, הם נמצאים במיקומים מרכזיים ברחבי הישובים ויש בהם תשתית פיזית שמסוגלת לספק שירותי שגרה וחירום בזיקה לרשות. בימי שגרה בתי ספר יכולים להוות מרכזים ליוזמות המעצימות את החוסן הרגשי והקהילתי, לפיתוח פדגוגי של תכנים ודרכי הוראה המגבירות חוויית שייכות והעצמה אישית וכן לספק הזדמנויות ללמידה חווייתית ומעשית בתוך הקשרי החיים המקומיים. בתי הספר בעלי פוטנציאל לייצר חיבורים משמעותיים עם מגוון האוכלוסיות בקהילה הסובבת )אוכלוסיות מוחלשות, חזקות ואחרות( שיובילו ליצירת תשתית איתנה להתמודדות עם משברים.

בעת משבר בתי ספר יכולים לשמש מחסה בטוח לחברי הקהילה והיישוב, להפוך למרכזים לחלוקת מזון ומשאבים וכן למתן טיפול רפואי ראשוני. בתי ספר יכולים לשמש גם כמרכזים לתקשורת ותיאום במידת הצורך, וכן לסייע בהפצת מידע חשוב תוך חיבור בין חברי הקהילה לשירותי חירום, ולתת מענה לאוכלוסיות מוחלשות בסיכון בהסתמך על היכרות רציפה ומוקדמת עמם.

המיזם מתואר בהרחבה בפרק החינוך שכתבה הרשת הירוקה "בית הספר כמרכז חוסן אקלימי" במדריך הממשלתי לרשויות להערכות לשינוי אקלים, ובמאמר שפרסמה בנושא. במרכז עבודת המעבדה בשנה זו עומד תהליך יישומי ראשון בבית- ספר עירוני ה' בתל אביב, בהובלת לימור מילר, מנהלת עירוני ה' ובוגרת מחזור א' בתכנית תבל.

***

העידן  הנוכחי  מתאפיין  במשברים מסוגים שונים בקנה מידה אזורי, לאומי ועולמי. האיומים של משברים בריאותיים, ביטחוניים, פוליטיים וכדומה, מצטרפים לסדרת האיומים שמזמנים אל פתחנו השינוי האקלימי והמשבר האקולוגי. בשל אופייה הייחודי, צברה מדינת ישראל ניסיון עשיר בעמידה מול משברים וכפועל יוצא גם בפיתוח מנגנונים שונים להתמודדות ולפיתוח חוסן אישי, אזורי וקהילתי. על מנת ללמוד מחכמת המערכת, להכיר את התכניות הפועלות בשטח ולקבל השראה ממומחיות וממומחים בעלי ניסיון בפיתוח חוסן בהקשרים חינוכיים וקהילתיים, מיפינו דמויות מפתח בעלות נקודות מבט ייחודיות ועשייה בולטת וברוכה. בהמשך לכך, קיימנו סדרה של ראיונות עם מומחים.יות אלה בכדי ללמוד בעזרתם כיצד ניתן להעצים את החוסן של תלמידות.ים, צוותי חינוך, מנהלות. ים, קהילת ההורים, השכונה והיישוב באמצעות התמקדות במסגרת הבית- ספרית.

אנו שמחות ומתרגשות לקראת הקריאה שלכם, קוראים יקרים, בחוברת זו. תוכלו למצוא בה תחילה את השיחות עם מומחי הפדגוגיה והטיפול, לאחר מכן עם מומחיות בעבודה עם קהילה, ולבסוף עם נשות עיצוב ותכנון מרחבים. כל פרק נפתח בהצגת הרקע של המומחים, ממשיך בסיכום מקוצר וערוך של השיחה שהתקיימה, ומסתיים עם מספר תובנות מרכזיות מהשיחה שהיו משמעותיות עבורנו.

אנו מקוות כי חוברת זו תהווה גם לכם מקור ללמידה והשראה. ברור כי קיימות דרכים רבות ומגוונות להעצמת החוסן על מגוון מרכיביו. חלקן נמצאות כאן, בין דפי החוברת, וחלקן עוד יתגלו בהמשך. זוהי רק התחלה של מסע לגילוי האפשרויות, ההזדמנויות והאיכויות של בית-ספר כמרכז חוסן, ואנו כבר סקרניות לגלות לאן עוד יתפתח המסע…

עורכות הגיליון – ד"ר גליה חנוך רועה, הרשת הירוקה ומיטל לוי בלז, פרויקט תבל – מרכז השל לקיימות.